החלטה בתיק עת"א 24354-11-12

לפני עתירת אסיר על פי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב 1977 כנגד החלטת המשיב מיום 13.9.2012 במסגרת הופסקו, מנהלית עבודות השרות שהוטלו על העותר.

ביום 27.12.11 נגזר דינו של העותר בת"פ 39552-12-09 שלום תל אביב ל- 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

ביום 17.4.12 הופסקו מינהלית עבודות השירות על ידי המשיב לאור העובדה כי העותר לא התייצב לריצוי עבודות השירות.

ביום 6.5.12 הגיש עתירה 9281-05-12 כנגד החלטת המשיב המנמקת את הנסיבות בגינן לא התייצב באופן עקבי לריצוי עבודות השירות.

העתירה מיום 15.5.12 ובנסיבות מחלתו של אבי העותר ופטירתו לאחר מכן הסכים המשיב לאפשר לעותר להמשיך ולבצע עבודות השירות.

ביום 13.9.12 התקבלה הודעה בדבר הפסקה מינהלית של עבודות השירות בפעם השניה.

מאז מות אביו העותר שרוי בדיכאון עמוק, הוא היה קשור לאביו קשר הדוק. מאז הוא לא עובד, תומך באימו חולת הסכרת, ומאחר והוא אסיר שירות אין נכונות למעביד כלשהו להעסיקו. מכאן שהוא היחיד התומך באימו ובאחיו בן ה- 22.

בעתירה נטען, כי השמתו של העותר מאחורי סורג ובריח ללא התחשבות בשיקולים אלו שהביאו את העותר להפר את תנאי עבודות השירות אינה עולה בקנה אחד עם החסד והרחמים - כך בסעיף 12 לעתירה.

עוד מציין העותר, כי ידוע לו אם בית המשפט יתן לו הזדמנות נוספת כל מעידה תשיבו לכלא. העותר מוכן לעמוד תחת צו מבחן למשך 6 - 18 חודשים, לאור העובדה כי הועלו נגדו טענות לפיהן הוא זייף תוצאות בדיקות שתן. הוא מוכן לעמוד בפני בדיקת שתן מידי יום.

בעל פה הוסיפה באת-כוח העותר כי ההחלטה  הינה החלטה טכנית על בסיס העובדה שהעותר לא הגיע ולא התייצב לשימוע. אכן זה לא בסדר אך, לטעמה, לטענתה ההחלטה היא טכנית בלבד.

הוגשה תשובת המשיבים בכתב.

לגופו של עניין דין העתירה להידחות:

1.         כל טענות העותר עד לאירוע פטירתו של האב אינן רלוונטיות לעתירה זו, לאור העובדה כי בעתירה 9281-05-12 מיום 15.5.12 הודיע המשיב כי לפנים משורת הדין מוכן לבוא לקראת העותר ולאפשר לו לחזור לעבודות שירות, התקבלה העתירה. העותר במעמד קבלת העתירה הודיע לבית המשפט על פי הפרוטוקול:

" אני מתחייב לבצע עבודות שירות לאחר שאחלים מהפציעה בבוהן ואני יודע שזוהי הזדמנות אחרונה שניתנת לי ולא אוכל לבוא בטענות אם יופסקו לי עבודות השירות בגין התנהגותי."

2.         על אף ההתחייבות מפורשת זו כמפורט בסעיף 1 לעיל, לא התייצב העותר עד ליום 25.6.12 ולא יצר כל קשר עם המפקח.  לדבריו היה עצור. בבדיקה נמצא כי היה עצור ימים מ- 7.6.12 עד 18.6.12 ולא יצר קשר עם המפקח מעת ששוחרר ממעצר זה.

            העותר הוזמן לוועדה רפואית לשיחה עם הרכזת ליום 26.6.12 וניתנה לו הזדמנות לתאריך אחרון להתייצבות ביום 28.6.12.

            במועד זה התייצב לוועדה רפואית ומשהתבקש למסור בדיקת שתן נתפס על ידי סוהר הביטחון בעת שניסה לזייף תוצאות בדיקה ונמצא כי הגיע כשעל גופו כוסית שתן נוספת.

            במהלך הדיון בבימ"ש התפרץ העותר וטען לאדם וטען, כי לא נפתח תיק פלילי נגדו בעניין זה ולא הוגש כתב אישום. אף באת-כוחו טענה כי הדברים לא היו.

            בנסיבות אלה מצאתי שלא להיכנס לשאלה זו ולא לתת לה משקל במסגרת ההחלטה.